<h1>צרור החיים הדרך השמיני סימן ד'</h1>
<h2>דף ב.</h2>
וכל הלילה כשר לקרא את המגילה. והמפרש בים ואין מגילה בידו, או שאי אפשר לו, מקדים וקורא בי"ג וה"ה בי"א ובי"ב כדעת המאור ז"ל ובעשרה, הואיל ואי אפשר לו בענין אחר, כמו שמקדימין לבני הכפרים ליום הכניסה.
<h2>דף ב:</h2>
וכל מדינה שלא היתה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, אע"פ שהיא מוקפת עתה, קורין בי"ד. וכל שמוקפת חומה מימות יהושע אע"פ שאינה מוקפת עתה קורין בט"ו. ואע"פ שאותה עיר היא בחו"ל, הואיל והיתה מוקפת בימות יהושע קורין בט"ו. ותלו הדבר בימות יהושע ולא באחשורוש, כדי לחלוק כבוד לא"י שהיתה באותו זמן מוקפת, כדי שיהו קורין בהן ויהיה זכרון לא"י בנס.
<h2>דף ד.</h2>
נשים חייבות במקרא מגילה. ויש מהגדולים ז"ל שאמרו דהואיל והן חייבות בקריאתה אף הן מוציאות לרבים ידי חובתן. וכן דעת רש"י ז"ל. ובה"ג פסקו שהן חייבות לשמוע מגלה אבל לא במקרא. ואינן מוציאות את הרבים ידי חובתן. וראיה מתוספתא דתניא הכל חייבין בקריאת מגלה. נשים וקטנים פטורין ממקרא מגלה. וקטנים אין חייבין אלא מחנכין אותן. ואין מוציאין לאחרים ידי חובתן.
<h2>דף ה.</h2>
וקורין את המגילה ביחיד. אבל מצוה בעשרה משום פרסומי ניסא. והיה אומר מורי הרשב"א ז"ל שאפילו אדם מוצא עשרה מצוה לילך לבית הכנסת למקום שרבים מצויין שם, שיש פרסום גדול ברבים. וראייתו מדתניא (מגילה ג', א') כהנים בעבודתם ולויים בדוכנם וישראל במעמדם כלן מתבטלין מעבודתם ובאים לשמוע מקרא מגילה, ובודאי בית רבי עשרה היו מצויין שם, אלא שבאים למקום שרבים מצויין שם. ואין לך דבר שתהא מקרא מגילה נדחית מפניו אלא מת שאין לו קוברין, שהפוגע בו קוברו בתחלה ואחר כך קורא.
וכל הלילה כשר לקרא את המגילה. והמפרש בים ואין מגילה בידו, או שאי אפשר לו, מקדים וקורא בי"ג וה"ה בי"א ובי"ב כדעת המאור ז"ל ובעשרה, הואיל ואי אפשר לו בענין אחר, כמו שמקדימין לבני הכפרים ליום הכניסה.
<h2>דף כא:</h2>
אחר קריאת המגילה בלילה מברך אחריה האל הרב את ריבנו. ויש שאין מזכירין האל. אבל הנוהגין לאומרו כדין נהגו. והוא זכר למה שכתוב (ברא' ל"א) האל בית אל, למבין הענין, והוא הנוקם. ואומר החזן ובא לציון גואל. ואם חל במוצאי שבת יאמר ויהי נועם, וסדר קדושה. ואוכלין ושמחין.
